אֲכַבֶּה לִי אֶת הַנֵּר,
אַעַל עַל מִשְׁכָּבִי.
עוֹד מְעַט, עוֹד מִזְעֵיר,
יָבוֹא בְּחִיר לְבָבִי.

בֵּין הָרִים וּבֵין סְלָעִים
טָס הוּא בָּרַכֶּבֶת
וּמִכָּל הַבַּחוּרִים אוֹתוֹ
אֲנִי אוֹהֶבֶת.

עכשיו ברור מאין הגיעו השורות של שיר הילדים הנודע. מדוע שונו? אם נקרא את המשכו של השיר נבין גם מדוע אי אפשר היה לשיר אותו לילדים כפי שנכתב במקור:

דום ניצב הוא בחלון
ישקיף אל מעוני
קול משמיע פעמון
היאח מה רב ששוני

קול דודי דופק עכשיו
פתחי לי יפתי
חרש דובבות שפתיו
יונתי תמתי

רק כותנתי לבשרי
דלתי לו פתחתי
חיש ליטף את צוארי
ויצנח על מיטתי

שהלילה יארך
זוהי משאלתי
תמיד ישרור אופל כך
ל עוד הוא במיטתי

השיר נכתב ביידיש, בניו-יורק, על ידי יוסל רולניק, והגיע אלינו עם מתנדבים יהודים אמריקאיים שהתגייסו לגדוד קלעי המלך מס' 39 במלחמת העולם הראשונה, השנה, 1917. ויסתבר מיד שחיילים בכל העולם הם חיילים, ויש להם אהובה שנשארה בארצם, ויש להם חלומות על אהובתם, וגם החלומות האלה לא בדיוק לילדים. אחד החלומות שהם חולמים על אהובתם זה שהיא חולמת עליהם...

Joseph Rolnik is widely considered one of the most prominent of the New York Yiddish poets associated with Di Yunge, an avant-garde literary group that formed in the early twentieth century